אי ביטחון תזונתי הוא מצב שמוגדר מבחינה חברתית וסיעודית כמחסור במזון. במצב של אי ביטחון מן הסוג הזה, הסכנה היא תזונה חסרה ודלה שפוגעת בפרטיות וגוררת אחריה השלכות בלתי הפיכות גם על הגוף, תחושת הביטחון והדימוי העצמי. עם זאת, רבים בישראל עלולים להגיע למצב של אי ביטחון תזונתי בגלל חוסר יכולת לממן את הוצאות המזון, האוכל והשתייה שלהם.
אי ביטחון תזונתי יכול גם לבוא לידי ביטוי בהיעדר גישה למזון. כאן הדגש הוא לא על המשאבים הנדרשים על מנת לרכוש את המזון, אלא על האופן שבו משיגים אותו. אם לדוגמא לא מצליחים להשיג את כמות המזון הנדרשת בגלל היעדר נגישות או חוסר בכלים ובידע, התוצאה היא אי ביטחון תזונתי שהולך ומחמיר.
מה הפתרון למצבים של אי ביטחון תזונתי?
מצבים של אי ביטחון תזונתי אפשר לפתור בכמה דרכים. קודם כל, דרך אחת להתמודד עם מצבים מן הסוג הזה היא לדאוג לסיוע מטעם המדינה או ארגונים ששייכים למגזר השלישי. סיוע מבחוץ יכול לפתור מגוון רחב של בעיות אי ביטחון תזונתי והוא גם רלוונטי עבור גברים ונשים בגילאים שונים. מלבד האפקטיביות המיידית של הסיוע, הוא למעשה לא דורש כלום ממי שמקבל אותו ולכן זוכה לעדיפות על פני אלטרנטיבות אחרות.
לשם השוואה, דרך נוספת להתמודד עם אי ביטחון תזונתי היא להעניק למי שסובלים מהמצב הזה כלים לצאת ממנו בצורה עצמאית. כאן לא מנסים לתת אוכל ומצרכי מזון או שתייה לנזקקים, אלא להוציא אותם לשוק העבודה ולאפשר להם לייצר הכנסות על בסיס השכלה. בטווח הארוך, זו ככל הנראה שיטה אפקטיבית יותר לצמצם אי ביטחון תזונתי בארץ ובעולם.