Written by אי ביטחון תזונתי הוא מצב שבו לגברים, נשים או משק בית שלם אין גישה ישירה ויום יומית למזון. במצב כזה, נוצר עם הזמן אי ביטחון שמשפיע על כל תחומי החיים. כבר בטווח הקצר, המשמעות של אי ביטחון תזונתי היא שמרגישים רעב על בסיס יום יומי. כאשר יש תחושת רעב יום יומית, אי אפשר לנהל חיי שגרה ובטח שאי אפשר לצאת לעבודה. לכן, האינטרס החברתי של כל הציבור הוא למנוע עד כמה שניתן מצבים של אי ביטחון תזונתי גם אצל נזקקים או אנשים מתחת לקו העוני.
למידע נוסף על אי ביטחון תזונתי לחץ כאן.
בטווח הארוך, מצב מתמשך של אי ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בביטחון. הפגיעה הזו בביטחון עלולה להיות לא פחות חמורה מאשר המצב של הרעב, כי היא זו שמונעת את האפשרות להתפתח ברמה האישית והמשפחתית. במילים אחרות, ההשלכות הפסיכולוגיות של אי ביטחון תזונתי חמורות כמו ההשלכות הפיזיולוגיות ולפעמים אפילו יותר.
מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב של אי ביטחון תזונתי?
השאלה המעניינת היא מה אפשר לעשות על מנת למנוע אי ביטחון תזונתי. אם מבינים למה מצבים כאלה נגרמים, יכול להיות שיהיה קל יותר למצוא עבורם פתרון. אבל בפועל, הדרך למנוע מצבים כאלה לא ממש זוכה לקונצנזוס רחב.
מצד אחד, יש שיטענו שהדרך היחידה למנוע אי ביטחון תזונתי היא להגביר את המעורבות של המדינה. מצד שני, אחרים יבחרו לפעול באופן שמבוסס על אחריות אישית ועל הענקת כלים במקום משאבים חומריים. אין כמובן דרך חד משמעית שבה אפשר לבחור, אבל צריך להמשיך לדון בנושא.
לסיכום, מצב של אי ביטחון תזונתי הוא לא משהו שכדאי להתעלם ממנו. גם אם לא נפגעים ישירות, יש מקום לפעול.
