Written by מדע ומיסטיקה – האם אפשרי קיום משותף?
הנחת היסוד של אנשים היא כי רוח המיסטיקה שונה לחלוטין מרוח המדע. המדע מבוסס על ניסוי ותהייה, לעומת זאת המיסטיקה מדברת על חוויה והרגשה; המדע נותן הוכחות מדידות, אך המיסטיקה אינה יכולה להוכיח שהיא הגורם לתוצאה כלשהי באופן ישיר. אך מתברר, כי למעשה, המדענים כמו ניוטון, שילבו רעיונות משני התחומים. רק עם התפתחות המדע החלו שתי הגישות להיבדל זו מזו יותר ויותר, בסוף המאה ה – 20 החל תהליך התקרבות מחודש, כשתחום מדעי כמו תורת הקוונטים מכיר בקיומו של עולם מסתורי אשר קיים מעבר לעולם החומר.
מהיכן נולד המדע?
המדענים הראשונים, כמו קפלר, איינשטיין וניוטון, תיארו את המניע אותם כדחף מיסטי והגדירו את עצמם כחוקרים של התבונה הקוסמית. קפלר התווה את הבסיס לחוקי המשיכה הפועלים על מערכת השמש מתוך חקירות אסטרונומיות. אלו מוכרות היום כמדע לצד מקורן מתחום האסטרולוגיה, הנחשב כתחום השייך לעולם רוח המיסטיקה ובכל זאת, עבור קפלר באו יד ביד. אפילו המעבדה המדעית המודרנית התפתחה מתוך מעבדותיהם של המכשפים האלכימאים שפעלו בתקופת הרנסאנס.
מציאות עגולה
המדע הפופולארי ביסס בקרב הציבור תפיסה, כי היקום הוא חומר שניתן לפרק לחלקיקים ואין בו דבר שאינו חומרי. תפיסה זו רווחה בעיקר בעולם המערבי, עם התפתחות המדע, זאת הינה פרשנות פופולארית ותו לא. מאז תחילת המאה ה – 20 התפתחו תורות מדעיות חדשות, כמו תורת הקוונטים שכבר הוזכרה, תורת הכאוס ותחומים נוספים. המדעים החדשים הללו מדברים על מציאות של עולמות מקבילים ועל קיומה של תודעה וכך בעצם מחברים את המדע בחזרה לאימו – רוח המיסטיקה. מדעני הקוונטים כבר קושרים באופן גלוי את המדע עם תחומי הפרה-פסיכולוגיה יחד עם רוח המיסטיקה.
תת הכרה קולקטיבי גלוי
עם התפתחות המחשבים, החלו להתגלות למדע עוד ועוד נתונים שהמחקר המכאני הראשוני לא יכול היה להתמודד איתם וכך נוצרו שטחי מדע חדשים. מדעים אלו מדברים כבר על זרימה מתמדת של אנרגיה, על שינויים אינסופיים ואי-וודאות, מזכירים את תפיסת העולם הסינית, בה אין הפרדה בין רוח המיסטיקה לרוח המדע. האינטרנט מהווה נקודת מפתח נוספת והופך לתת הכרה קולקטיבי גלוי, מעין "מוח משותף" לכל האנושות, מחזיר אותנו בחזרה לאפשרות של שיתוף הפעולה בין רוח המיסטיקה למדע.
